הליך הגישור, לעומת בוררות, מיועד לגשר בין הצדדים ולהביא אותם להסכמה הדדית. למגשר אין סמכות משפטית לכפות על הצדדים החלטה זו או אחרת. הליך הבוררות לעומת זאת הינו הליך משפטי לכל דבר והחלטת הבורר הינה מחייבת מבחינה משפטית .

כל אדם יכול להיות בורר- אין נדרשת כל הכשרה לשם כך. כמובן שאדם אשר עבר הכשרה מתאימה יוכל להעניק כלים מתאימים לפתרון מהיר ויעיל.

על פסק הבורר לא ניתן לערער לבית המשפט בזכות. גם אם הסכימו הצדדים על יכולת עירעור על הפסק, יהא זה עירעור ברשות בלבד ובתנאים מוגבלים. זאת, לעומת פסק דין של בית משפט הניתן, בדרך כלל, לערעור ראשון בזכות.

לא בכל עניין ניתן לפנות לבוררות. על פי החוק אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם. ישנה רשימה של נושאים כאלו ובהם: דיירות מוגנת, מעמדו של אדם כעובד, ענייני מעמד אישי , משמורת קטינים, פירוק חברה ופירוק שותפות, ונושאים נוספים.

זוהי שאלה אשר אין עליה תשובה ברורה אלא כל גמקרה לגופו. במרבית המקרים תהליך הגישור יקדם ואף יחליף תהליך בוררות. במקרים בהם יש נתק מוחלט בין הצדדים יעשה תהליך של בוררות.